חל"ת זה לא חזות הכל: כך תנהלו את כוח האדם במלחמה

ככל שנשכיל להתאים את העסק למציאות החדשה באמצעות תכנון ויישום של תוכנית עבודה מסודרת שתגביר את הוודאות בקרב העובדים – כך נגדיל דרמטית את סיכויי העסק לצלוח את התקופה המאתגרת

אסף אברהמי

באחרונה הודיעה הממשלה על מתווה סיוע לבעלי עסקים ולעובדים בעקבות המלחמה. לפי המתווה, שכבר התעדכן בעקבות לחץ ציבורי, עובדים שיוצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת) עד 30 בנובמבר יהיו זכאים לדמי אבטלה גם אם החל"ת שלהם יימשך 14 ימים בלבד (במקום דרישה ל-30 ימים עד כה) וגם אם צברו תקופת אכשרה בת 6 חודשים בלבד (במקום שנה עד היום). הקלה נוספת במתווה היא כי מתוך תקופת הזכאות שלהם לדמי אבטלה בחל"ת לא יקוזזו ימי חופשה שצברו העובדים. עוד הוחלט כי המדינה תכסה 75% מהוצאות השכר של עסקים שהמחזור שלהם נפגע במלחמה.

הדיון הציבורי סביב מתווה הסיוע התמקד עד כה בשאלה אם הוא נותן מענה מספק למשבר הכלכלי שאליו נכנס המשק בעקבות המלחמה. אולם בין אם המתווה מספק ובין אם לאו (ולדעתי הוא איננו מספק ויש להרחיבו משמעותית), הרי שבחיים עצמם פעילים כאן מאות אלפי עסקים, החל מחברות גדולות וכלה בעסקים זעירים, המעסיקים במצטבר רבבות עובדים ומפרנסים אלפי משקי בית. עבור העסקים האלה, הסיפור רחוק מלהסתיים במתווה החל"ת והמלחמה מעלה אין ספור בעיות מורכבות לגבי העסקת עובדים ביום-יום. זאת, במציאות שבה המוני עובדים גויסו למילואים ורבים אחרים נשארים בבית עם הילדים או שפונו מבתיהם ואינם זמינים לעבודה כרגיל.

אז הנה כמה כיוונים שיסייעו לכם, בעלי עסקים ומנהלי משאבי אנוש, לצלוח את התקופה הקרובה ולהבטיח המשכיות עסקית – לפחות בכל הנוגע לניהול כוח האדם.

המשימה הראשונה היא לייצר בתוך הכאוס שבו כולנו חיים סביבת עבודה שתהיה כמה שיותר שקטה ומכילה. סביבת עבודה כזו תייצר באנשים שעובדים איתכם תחושות של ביטחון ואמון במקום העבודה וביכולת שלכם, כצוות, לעבור ביחד את המשבר. זה לא הזמן לגלות קוצר רוח כלפי עובדים שקשה להם, אלא ההיפך: חייבים להכיר בכך שעובדים רבים חווים עצב, חרדה וכעס, ותפקיד המנהל הוא להכיל זאת ככל הניתן, לסייע ולהגן על העובדים מפני זעזועים מיותרים. רצוי לגשת לכך כפי שניגשים לכל משימה עסקית על ידי ביצוע מיפוי מסודר של העובדים הזקוקים במיוחד לסיוע ולתמיכה. לאחר מכן יש לוודא שהעסק אמנם מסייע בכל הכלים העומדים לרשותו.

כחלק מסביבת עבודה המייצרת ביטחון ואמון, חשוב להשקיע בבנייתה של שגרת עבודה חדשה. כאשר מצבת כוח האדם עוברת טלטלה גדולה כמו בימים אלה תהיה זו טעות "לזרום" ולתת לדברים להתגלגל מעצמם – במיוחד כאשר פנינו למלחמה ממושכת, שסופה אינו קרב. בלי תוכנית מסודרת, הדבר יוביל, במוקדם או במאוחר, לחוסר סדר, להגברת חוסר הוודאות והחרדה, ובסוף לפגיעה בעבודה ובעסק. לכן, על המנהלים לגבש שגרת חירום מפורטת, להאציל סמכויות למנהלים ולעובדים בהתאם לה, ולהקפיד על יישום השגרה החדשה באופן שוטף, עם כמה שפחות שינויים.

חשוב לא פחות לדאוג לכך שיהיה מי שיבצע את המשימות שהיו עד כה באחריות עובדים שיצאו למילואים או לחל"ת, או שהזמינות והקשב שלהם נפגעו. אסור להניח שהדברים יסתדרו מעצמם. זה הזמן לעבור על חלוקת המשימות בעסק ולנתב אותן כך שעובדים קיימים יקבלו על עצמם סמכויות נוספות, ובלבד שהחלוקה תיעשה בצורה מאוזנת ומבלי להעמיס יתר על המידה על קבוצה קטנה של עובדים.

יש להקפיד גם על ניהול נכון של החל"ת בעסק. כך, לצד הצורך המובן בהוצאת עובדים לחל"ת בגלל הירידה בהכנסות, מתבקש להפגין רגישות כלפי עובדים הנשלחים כעת הביתה – ולו לתקופת ביניים – ולסייע להם ככל הניתן. מומלץ גם להיות עם האצבע על הדופק, ולוודא כי ההחלטה על הוצאה לחל"ת של עובד או עובדת ספציפיים לא התקבלה מתוך לחץ או בהלה בטווח הקצר ואם היא עלולה לפגוע בהמשכיות העסקיות וביכולת לשמר את אותו עובד איכותי בטווח הארוך.

לבסוף, על המעסיק להנגיש באופן מלא ושקוף ככל הניתן לעובדים את המידע לגבי זכויותיהם בזמן המלחמה. חוקי העבודה והסיוע שמעניקה המדינה, בין אם במסגרת חל"ת ובין אם בכל דרך אחרת, אינם סוד, ואסור לבנות על כך שהעובדים יודעים על זכויותיהם כי מישהו סיפר להם או כי קראו באינטרנט. היכרות מצד העובדים עם זכויותיהם תחזק את הביטחון והאמון שלהם במקום העבודה, ויש למצוא את הדרך היעילה ביותר להנגיש עבורם את המידע – ובמידת הצורך גם לענות על שאלות.

המלחמה מייצרת אפוא אתגר גדול בניהול כוח האדם, במיוחד כאשר סיומה אינו נראה באופק. ככל שנשכיל להתאים את העסק למציאות החדשה באמצעות תכנון ויישום של תוכנית עבודה מסודרת שתגביר את הוודאות בקרב העובדים – כך נגדיל דרמטית את סיכויי העסק לעמוד באתגר בהצלחה.