לצאת ממשבר ההייטק דרך הטמעת חדשנות בעסקים קטנים ובינוניים

ההייטק הישראלי היה מצוי במשבר כבר לפני המלחמה – והמשבר הזה צפוי כעת רק להחריף. אחד הפתרונות הוא הטמעה של חדשנות טכנולוגית במגזר העסקים הקטנים והבינוניים, שיכולים להוות כר פורה ליישום של מוצרים ושירותים טכנולוגיים. כולם רק ירוויחו מכך

אסף אברהמי

עם פרוץ המלחמה צנחה הפעילות הכלכלית במשק הישראלי בכ-50%, וחלק מרכזי במשבר נובע מהפגיעה שספג ענף ההייטק – קטר הצמיחה של המשק. כך, חברות טכנולוגיה וסטארט-אפים מצאו את עצמם ללא עובדים המגיעים למשרד או שאינם מסוגלים רגשית לעבוד, לקוחות רבים הקפיאו פעילות והזמנות, והמשק כולו נקלע להאטה, המביאה לעצירת השקעות מצד משקיעים ישראלים ובינלאומיים. וכאילו אין די בכך, הרי שהמשבר בעקבות המלחמה מגיע בעיתוי הגרוע ביותר להייטק הישראלי, אשר סבל עוד קודם ממצוקה הולכת וגוברת בגיוס השקעות.

עוד לפני תחילת המלחמה פורסם כי ההשקעות בהייטק הישראלי צנחו בשלושת הרבעונים הראשונים של 2023 בהיקף של 63% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2022. לפי הנתונים של מכון המחקר והמדיניות SNPI, ההשקעות בהייטק הסתכמו בתקופה זו ב-5.6 מיליארד דולר לעומת 14.7 מיליארד דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2022 ו־19.8 מיליארד דולר בתקופה המקבילה ב-2021. נתוני הרבעון השלישי של השנה אף מלמדים כי ללא ארבע חברות שגייסו סכומים משמעותיים, סך ההשקעות בהייטק בתקופה זה היה מסתכם במיליארד דולר בלבד.

נתונים אלה מוכיחים כי ההייטק הישראלי היה מצוי במשבר חריף ועמוק כבר ערב המלחמה – והמשבר הזה צפוי כעת רק להחריף. חלק מהמשבר שהחל לפני המלחמה נבע ממגמה בינלאומית, שעיקרה עליית הריבית והירידה בהשקעות בטכנולוגיה, וחלקו האחר שויך לרתיעת משקיעים מהשוק הישראלי עקב חוסר הוודאות סביב הרפורמה המשפטית. כעת, כאמור, המשבר רק יגדל בגלל המלחמה, הקולעת את המשק הישראלי כולו, ואת ההייטק כמובילו, לסחרור. אך למרות שמדובר בבעיות מאקרו-כלכליות, יש מה לעשות אפילו עכשיו כדי לקדם פתרונות ולסייע לענף הייטק לצאת מהמשבר.

פתרון אפשרי, אשר כמעט ולא נדון עד כה בשיח הכלכלי-חברתי, עובר דרך הטמעה של חדשנות טכנולוגית במגזר העסקים הקטנים והבינוניים בישראל. עסקים אלה מהווים 99% מסך העסקים בישראל, והם אחראים על לא פחות מ-62% מהתוצר העסקי שלנו. וזה עוד לפני שדיברנו על עשרות אלפי משקי הבית, המשפחות והיחידים המתפרנסים מהעסקים הללו, וביחד מהווים את עמוד השדרה המרכזית של הכלכלה והחברה בישראל. התרומה האדירה של העסקים הקטנים והבינוניים למשק קיבלה הוכחה במיוחד בימים אלה, בזכות ההתגייסות מעוררת ההשראה של בעלי עסקים לסייע למשפחות הנפגעים ולחיילים. בהקשר של ההייטק הישראלי, העסקים הקטנים והבינוניים הם פלח שוק רחב מימדים, עם פוטנציאל גדול ובלתי ממומש – במיוחד בתקופת משבר, בה יזמים מחפשים בנרות אחרי הזדמנויות לצמוח.

מחקרים שנערכו על ידי ארגון ה-OECD העלו כי עסקים קטנים ובינוניים בישראל מטמיעים פחות חדשנות מאשר עסקים גדולים במדינה. הדבר נובע משורה של חסמים, ובראשם העובדה כי רוב בעלי העסקים מקדישים את זמנם להבטחת יכולתו של העסק לשרוד – ופחות ביישום פתרונות טכנולוגיים מתקדמים, הנתפסים כמותרות. במלים אחרות, לרוב בעלי העסקים כלל אין את הזמן ואת הפניות המנטלית להעסיק את עצמם בנושאי טכנולוגיה שעה שהם נאבקים על עצם קיומו של העסק. הדברים מקבלים משנה תוקף בתקופת מלחמה, כאשר בעלי העסקים עוסקים אך ורק בהישרדות.

טכנולוגיה גם עולה כסף, ורבים מבעלי העסקים חוששים – ובצדק – מהוצאות שלא יוכלו לעמוד בהן. בין אם מדובר בטכנולוגיה חדשה בתהליכי הייצור, במערכות תומכות החלטה באמצעות נתונים (BI) , במערכות ניהול מתקדמות(ERP) או במעבר למחשוב ענן – הכל נתפס בעיני בעלי העסקים כמהלכים יקרים, המחייבים השקעה כספית ניכרת – כזו שלרוב אינה אפשרית שעה שבעל העסק טרוד מבוקר עד לילה בלהחזיק את הראש מעל המים, בטח ובטח בזמן מלחמה.

על רקע החסמים האלה, ענף ההייטק יכול לחולל שינוי חיובי במשק הישראלי בתקופה הקשה הזו – ובהזדמנות זו גם לסייע לעצמו בהתמודדות עם המשבר. חברות וסטארט-אפים, המצויים כעת בעיצומו של משבר המאיים על המשך קיומם, יכולים להרוויח מחשיפה לעשרות אלפי עסקים קטנים ובינוניים, אשר עד עכשיו בכלל לא עלו על הרדאר של ההייטק המקומי. למעשה, העסקים הקטנים והבינוניים יכולים להוות כר פורה ליישום של מוצרים ושירותים טכנולוגיים אשר פיתחו יזמים. בנוסף, עבודה עם העסקים הללו עשויה להגדיל את מעגל המשתמשים של הסטארט-אפים, באופן שישרת אותם נאמנה מול משקיעים ולקוחות גדולים. בעלי העסקים אף עשויים לתרום מהידע והניסיון שלהם כדי לספק לסטארט-אפים משוב יקר ערך לצורך המשך הפיתוח והשיווק.

העסקים הקטנים והבינוניים יברכו מצידם על כל סיוע, הכוונה ועידוד בימי חירום אלה – בדיוק כפי שענף ההייטק שלנו יודע לספק. והחדשות הטובות באמת הן שאפילו בכל הנוגע לעלויות, העסקים הקטנים והבינוניים צפויים להיות מופתעים לטובה ולגלות, כי השד לא נורא כל כך. בניגוד לחשש, חלק גדול מהטכנולוגיה שתסייע להם ניתנת להטמעה וליישום במהירות ובעלות נמוכה מאוד. זאת, מפני שמדובר לרוב בכלים חכמים שניתן להטמיע מחר בבוקר במערכות התכנון הקיימות של העסק (ה-Enterprise Resource Planning או ERP) – בלי תהליכים מורכבים מדי, בלי צורך לרכוש ציוד חדש ויקר, ובלי עלויות נלוות שיכבידו יתר על המידה על העסק בתקופת מלחמה.

מדובר אפוא בתהליך שהוא Win-Win לענף ההייטק ולעסקים הקטנים והבינוניים. שני הצדדים אף יכולים לרתום גופים ציבוריים, שרבים מהם מציעים הכשרות, תמיכה וליווי בעלות מסובסדת, כגון הרשות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, הרשות לחדשנות, סניפי מעוף, המרכזים לטיפוח יזמות ומרכז החדשנות והחממה החברתית בטכניון. רוח ההתנדבות המאפיינת את הימים האלה מזמינה שהגופים הציבוריים הללו יעשו מאמץ מיוחד כדי לסייע לשחקנים במשק לעמוד שוב על הרגליים, וכמה שיותר מהר.

זה הזמן אפוא עבור תעשיית ההייטק הישראלית להגדיל ראש ולחשוב מחוץ לקופסה כדי לייצר פתרונות יצירתיים להתמודדות עם המשבר שהמלחמה גרמה להחרפתו. כניסה לשוק הרחב של העסקים הקטנים והבינוניים בישראל, המשווע להטמעת חדשנות בתהליכים קלים ליישום ובעלויות נמוכות, היא פתרון מסוג זה. אם היזמים ובעלי העסקים ישכילו לשתף פעולה ביישום הפתרון, ההייטק הישראלי והמשק כולו יוכלו לצאת מהמלחמה מחוזקים.