להיערך מראש לפגיעה בתזרים המזומנים של העסק

עסקים רבים סובלים מפגיעה בתזרים המזומנים עקב המלחמה, ואפילו חברות רווחיות עלולות להידרדר עד כדי פשיטת רגל אם לא יטפלו בזמן בבעיות התזרים. מי שישכיל להכיר בחשיבותו של דו"ח תזרים המזומנים ולהשתמש בכלים כמו ERP יכול לא רק לחסוך כסף אלא גם להציל את העסק

אסף אברהמי

באחרונה פורסם כי רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון יזמו מתווה המאפשר לחברות שנקלעו לקשיי נזילות עקב המלחמה להגיע להסדר חוב מוסכם עם בעלי איגרות החוב ולדחות בשנה את התשלום לנושים. זהו מהלך מבורך, הממחיש את הצורך לתת מענה למצוקה שאליה נקלעים יותר ויותר עסקים במשק. אלא, שהמענה הזה תקף בעיקר לחברות ציבוריות ואינו מסייע לעשרות אלפי עסקים קטנים ובינוניים. עסקים אלה אינם מנפיקים איגרות חוב ולא נסחרים בבורסה, אך גם הם סובלים מפגיעה בתזרים המזומנים עקב המלחמה. אפילו חברות רווחיות עלולות להידרדר עד כדי פשיטת רגל אם לא יטפלו בזמן בבעיות התזרימיות שלהן.

בעיות בתזרים המזומנים נגרמות כתוצאה מפערי זמנים בין ההוצאות שמוציא העסק לבין הכנסותיו. לדוגמא, חברה המספקת שירותי ייעוץ למשרדי ממשלה ולגופים ציבוריים חייבת לשלם שכר לעובדיה בסוף כל חודש. אלה ההוצאות שלה. אך התשלום שתקבל החברה מלקוחותיה עשוי להשתלם, כמקובל במגזר הציבורי, בתנאי שוטף פלוס 60 או אפילו פלוס 90, כלומר זמן ניכר אחרי שהמשכורות לעובדים כבר יצאו מהקופה. פער זמנים כזה עלול להתרחש גם אם החברה אינה מעסיקה עובדים אך יש לה התחייבויות לספקים, והיא נדרשת לשלם להם עוד לפני שקיבלה בעצמה את התשלום מלקוחותיה.

התוצאה: עסקים רבים אולי מאוזנים ואפילו מרוויחים לפי דו"חות הרווח וההפסד שלהם (דו"חות המשקפים את כלל ההוצאות וההכנסות בתקופה נתונה), אבל ביום-יום הם מוציאים כסף עוד לפני שנכנס אליהם כסף – וכך מוצאים עצמם במינוס בחשבון הבנק. הגירעון הזה יוצר בעיה מתמשכת בתזרים המזומנים, וזו צפויה להתעצם בעת משבר כמו זה שבו אנחנו מצויים כעת.

לפי נתונים שפרסמה התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה ערב המלחמה, 70% מבעלי העסקים חשים כי מסגרות האשראי בבנקים "חונקות" אותם ופוגעות בתפעול השוטף ובצמיחה של העסק. כ-40% דיווחו כי הם מגיעים לתקרת מסגרת האשראי, וכ-15% מגיעים למיצוי מסגרת האשראי מדי חודש. מצב זה צפוי להידרדר בעקבות המלחמה, כאשר עסקים רבים נפגעים מהפסקת התקשרויות או דחיית תשלומים.

והבעיה לא נגמרת כאן. כאשר עסק נקלע לקשיים תזרימיים, הריבית שיצטרך לשלם על המינוס בחשבון הבנק יקרה מאוד. למעשה, מדובר באשראי היקר ביותר והכי פחות משתלם שעסק (בדומה למשק בית) יכול לקבל. כך, עסק שנפגע מפערי זמנים בין ההכנסות להוצאות עלול למצוא את עצמו סופג עלויות מימון שכלל לא תכנן ושאינו יכול לעמוד בהן – בטח שלא לאורך זמן. בעקבות המלחמה הודיע בנק ישראל, כי עסקים יורשו לחרוג ממסגרת האשראי ללא הגבלת זמן – עסקים קטנים יורשו לחרוג ב-10,000 שקל ועסקים גדולים ב-100,000 שקל – אך ההקלה הזו מגיעה, כאמור, בעלות ריבית גבוהה מאד לעסקים. בהקשר זה חשוב לזכור כי לפי בנק ישראל בשנת 2022 הוקצו לעסקים קטנים ובינוניים 90 מיליארד שקל במסגרת העו"ש . עלינו לזכור שגם העמדת המסגרת כרוכה בעלות . מתוכן לפי בנק ישראל נוצלו 18 מיליארד שקל בריבית חובה של העו"ש שהיא היקרה ביותר.

הפתרון עובר דרך היערכות מראש ובשימוש יעיל של העסק בדו"ח תזרים המזומנים. קשיים תזרימיים לרוב אינם נוחתים כרעם ביום בהיר אלא ניתן לצפות אותם מבעוד מועד, ולפעול בזמן כדי להגן על העסק. אסור אפוא להסתנוור מהתמונה האופטימית העשויה להשתקף מדו"ח הרווח וההפסד אלא יש לשים לב לדו"ח התזרים ולבנות אותו נכון. דו"ח זה כולל תחזית לטווח קצר ובינוני של כל ההוצאות הצפויות בעסק לצד כל התקבולים הצפויים. כך העסק יודע לצפות מראש את ההוצאות שלו, הצפויות לחזור על עצמן (לדוגמא, דמי שכירות למשרד), ואף יכול לצפות מראש מתי ישלמו הלקוחות בהתאם למוסר התשלומים שלהם בעבר.

במידה שדו"ח תזרים המזומנים מלמד כי צפוי תזרים שלילי, על בעל העסק לפנות אל הבנק ולסגור מולו מסגרת אשראי שתבטיח כי לא תהיה חריגה למינוס. כך יבטיח לעצמו העסק מבעוד מועד אשראי זמין ובתנאים טובים, מבלי לחשוש מכך שכל בעיה תזרימית תוביל מיידית לגירעון בחשבון ולסיכון העסק.

החדשות הטובות הן שבנייה נכונה של דו"ח תזרים מזומנים – כולל תחזיות לעתיד הנראה לעין – אינה מדע טילים ואינה מחייבת להעסיק מחלקת מחקר. כל עסק קטן ובינוני יכול להשתמש לצורך כך במערכת התכנון (ה-Enterprise Resource Planning או ERP) , הנפוצה כיום במחשבים של עסקים רבים. המערכת כוללת כלי ניהול תזרים, והשימוש בכלים אלה חשוב במיוחד לעסקים הרגישים לקושי תזרימי.

עסקים אשר ישכילו להכיר בחשיבותו של דו"ח תזרים המזומנים, ולהשתמש בכלי ה-ERP כדי להפיק בזמן תובנות לגבי מצבם התזרימי, יוכלו ליישם את התובנות הללו כדי להתאים מראש את מסגרת האשראי שלהם בבנק. בימי משבר כלכלי, פעולה כזו לא רק תחסוך כסף אלא עשויה ממש להציל את העסק.