הפעילות הכלכלית במשק הצטמצמה בכ-50% מאז פרוץ המלחמה – והעסקים הקטנים והבינוניים הם הראשונים להיפגע. כדי להחזיר את המשק למסלול של צמיחה יש צורך בתוכנית לאומית שתסייע לעסקים אלה, בין היתר בהסרת חסמים פיננסיים ובירוקרטיים
אסף אברהמי
צנחה המלחמה קולעת את העסקים הקטנים והבינוניים למצוקה מיוחדת, שמתחילה להזכיר את המשבר העמוק שחוו עסקים אלה בימי מגפת הקורונה. עסקים רבים, במיוחד בעוטף עזה ובדרום הארץ, נפגעו ישירות ממתקפת החמאס, ורבים אחרים נאלצו לסגור את שעריהם כי עובדים ולקוחות הפסיקו להגיע. המצוקה החלה עוד לפני פרוץ הקרבות בשל סביבת הריבית הגבוהה, אך כעת העסקים הקטנים והבינוניים הם הראשונים להיפגע מההאטה במשק, שהיא פועל יוצא של מצב החירום. יש לזכור כי המלחמה פרצה בתקופה כלכלית בלתי יציבה ממילא, שכללה את עליית האינפלציה אצלנו ומעבר לים, היחלשות השקל וחוסר ודאות פוליטית סביב הרפורמה המשפטית.
לפי נתוני הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, יותר מ-50% מהעסקים הללו לא הצליחו לקבל אשראי ומימון בתחילת 2023. המציאות הזו צפויה להחריף כעת, לנוכח המכה האנושה שספגו עסקים רבים במלחמה והקושי הצפוי להם להתאושש. נשיא לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל הצהיר באחרונה כי גם קרן ההלוואות בערבות המדינה עבור עסקים קטנים ובינוניים נכשלה וכי יותר מ-70% מהעסקים אפילו אינם ניגשים לבדוק את האפשרות לקבל ממנה מימון.
לכך יש להוסיף את הקשיים שאפיינו את העסקים הקטנים והבינוניים עוד לפני המלחמה בכל הנוגע לארנונה הגבוהה ברשויות המקומיות, שנותרה ללא שינוי גם במהלך הבנייה של הרכבת הקלה של גוש דן והותירה עסקים רבים אל מול שוקת שבורה. הבירוקרטיה המסורבלת סביב רישוי עסקים והיעדר התמיכה מצד המדינה בהטמעת חדשנות טכנולוגית ובהתייעלות עסקית מערימים קשיים נוספים על בעלי העסקים.
הסרת חסמים פיננסיים ובירוקרטיים
קשיים אלה מלמדים על איוולת של ממש מצד המדינה, במיוחד כאשר מביאים בחשבון את התפקיד המרכזי שממלאים העסקים הקטנים והבינוניים בכלכלה הישראלית ואת התרומה האדירה שלהם למשק. ההתגייסות האדירה של החברה הישראלית לסייע לתושבי הדרום ולחיילים במלחמה, כולל מצד בעלי מפעלים, מסעדות וחברות שירותים, מוכיחה עד כמה העסקים הקטנים והבינוניים הם השדרה המרכזית של ישראל – במיוחד בעת חירום. למעשה, 99% מהפעילות העסקית בישראל מתבצעת באמצעות עסקים קטנים ובינוניים. העסקים האלה מעסיקים כ-60% מכלל המועסקים במגזר העסקי, ואחראים ליותר ממחצית התוצר העסקי שלנו.
לצד היותה של ישראל אומת הסטארט-אפ, העסקים הקטנים והבינוניים הם אלה שניצבים בלב הכלכלה, ובמיוחד כאשר המלחמה משתוללת. אלפי עסקים שבבעלות משפחות ויחידים מחזיקים במידה רבה את המשק על כתפיהם. הם פועלים בענפים מגוונים – שירות, ייצור, הפצה, תחבורה, מזון, יבוא ועוד – ולא אחת אף מספקים את המוצרים והשירותים הקריטיים ביותר עבור הגופים הגדולים.
המדיניות הכלכלית בישראל דוגלת בעידוד ההון והעסקים הגדולים במטרה שהצמיחה תחלחל מהם כלפי מטה. כחלק מהתפיסה הזו, המדינה מצמצמת ככל האפשר את מעורבותה במשק ובכל תחומי החיים. התמיכה הממשלתית בעסקים במהלך הקורונה הוכיחה שאפשר אחרת, אבל עם שוך המגפה חזרה המדיניות הכלכלית לגישתה המצמצמת. גישה זו אינה עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי של טיפוח שדרה חזקה של עסקים קטנים ובינוניים המפרנסים אלפי משפחות ומניעים את גלגלי הכלכלה בתקופת מלחמה, וגם בשגרה.
המלחמה מחייבת את מקבלי ההחלטות לאמץ תוכנית לאומית לתמיכה ממשלתית בעסקים קטנים ובינוניים. תוכנית כזו צריכה לכלול, בשלב הראשון, מיפוי מקיף של החסמים הפיננסיים והבירוקרטיים הפוגעים במגזר חשוב זה וכן להמליץ על דרכים להסרת חסמים אלה, כולל באמצעות תמיכה ממשלתית בהגדלת מקורות האשראי (למשל באמצעות שיתוף פעולה עם המגזר הפרטי). כמו כן יש צורך בהקלות ברישוי עסקים וברפורמה עמוקה בבירוקרטיה.
סיוע בהטמעה של טכנולוגיה וחדשנות
השלב הבא בתוכנית הוא יצירת מנגנון מסודר למתן הכשרות וליווי לעסקים קטנים ובינוניים בהטמעה של טכנולוגיה וחדשנות. עסקים רבים ממשיכים להתנהל כיום בצורה מיושנת למרות שההייטק הישראלי יכול להציע להם מגוון פתרונות מתקדמים – רובם קלים ופשוטים ליישום, כמו אפליקציות לניהול יעיל של העסק. בעלי עסקים רבים משוועים להדרכה ולתמיכה בכניסה לעולם הטכנולוגי, ולמדינה יש אחריות לספק להם אותן.
אימוץ חדשנות הוא גם המפתח להגברת הפריון בקרב העסקים הקטנים והבינוניים, שנכון להיום רחוקים ממיצוי הפוטנציאל שלהם. פריון גבוה יותר במגזר זה יוביל גם לפריון גבוה יותר במשק כולו. לכן, כל יום שעובר מבלי שהמדינה עושה הכל כדי לסייע לעסקים בהגברת הפריון הוא יום מבוזבז.
לבסוף, על התוכנית הלאומית להציע סיוע משמעותי לגופים במגזר השלישי ובחברה האזרחית, המספקים שירותים ותמיכה לעסקים קטנים ובינוניים, ואשר רבים מהם ספגו גם הם מכה כלכלית קשה במלחמה. למרות שגופים אלה מבצעים עבודה חשובה ונהנים מכוח אדם איכותי ומסור, רבים מהם מתוקצבים בחסר. את תת-התקצוב הזה חייבים לתקן בהקדם. אם נשכיל להיערך למצב החירום ולאמץ תוכנית לאומית שתסייע לעסקים הקטנים והבינוניים במלחמה, וגם ביום שאחריה, נתרום בכך ליכולתה של החברה הישראלית לצלוח את המשבר ולצאת מהמלחמה כשידה על העליונה.
